תלמוד ירושלמי סנהדרין
כֵּיצַד נִתְרָחֵק. וַֽאֲחִיתֹ֣פֶל רָאָ֗ה כִּ֣י לֹֽא־נֶעֶשְׂתָה֘ עֲצָתוֹ֒ וַיַּחֲֽבוֹשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ וגו׳. שְׁלֹשָה דְבָרִים צִוָּה אֲחִיתוֹפֶל אֶת בָּנָיו. אָמַר לָהֶם. אַל תִּמְרְדוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. דְּאַשְׁכְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נְסִיב לְהוֹן אַפִּין אֲפִילוּ בְּפַרְהֶסִיָּא. וְאַל תִּשְׂאוּ וְתִתְּנוּ עִם מִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ. וְאִם הָֽיְתָה הָעֲצֶרֶת בְּרוּרָה זִרְעוּ חִטִּים יָפוֹת. וְלָא יָֽדְעִין אִם בְּרוּרָה בְטַל וְאִם בְּרוּרָה בְשָׁרָב.
מכות
ואפ"ה כתיב (שמואל ב יז, כג) ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבוש את החמור ויקם וילך אל ביתו (ו) אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וגו'
סנהדרין
ויהי שם שלש שנים וכתיב (שמואל ב יד, כח) וישב אבשלום בירושלים שנתים ימים ופני המלך לא ראה וכתיב (שמואל ב טו, ז) ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא (ואשלמה) את נדרי אשר נדרתי לה' בחברון וכתיב (שמואל ב יז, כג) ואחיתופל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו (ו)אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק